רוחניות וילדים

והפעם נושא שאין אחד או אחת מכם שזה לא נוגע להם, כולנו עברנו את זה בעצמנו, לפעמים יותר מפעם אחת, כילדים ושוב כהורים, משני הצדדים זאת חוויה שיכולה להיות אינטנסיבית, זאת אחת התקופות היותר מאתגרות בחיים, היא מעוררת הרבה רגשות, נכתבו עליה ספרים שירים סרטים, היא נחווית אחרת ע״י נשים וגברים, גבירותי ורבותי קבלו את ……. גיל ההתבגרות

סוף שנות ה-70', תחילת שנות ה-80', סגנון הניו-רומנטיק מתפתח ותופס תאוצה. תחילת שנת 2019 – ספיישל פה-זה-טוב עם השירים הטובים והמרקידים של התקופה הזוהרת

במאי תיאטרון, מחזאי, סופר, משורר, פרופ' אמריטוס בחוג לתיאטרון אוניברסיטת תל אביב. על זרותה של המילה 'זקנה'. על הסירוב להתייחס להגדרות חיצוניות וההתמקדות בפעולה, מעשה ופליאה. אין זו הכחשה של הזקנה וגם לא רצון להיות צעיר, אלא הימצאות בהרפתקה אינסופית, באי ידיעה ואי נחת מתמשכים. המבט הזה הוא פיוס חרדת המוות; הפיכת כאב לחסד. התיאטרון הוא המקום בו אני מתפלל לנשמת הרוח האנושית. השירה היא המקום של הפליאה. ומעל לכל, אין לי מושג. הכל זז ומשתנה, כשאני מתקשה לקום- העולם מסתובב. יש לנוע עם ההשתנות, להיות כל הזמן על קצות האצבעות.